#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בנ""א התכנסו בחדר ולפתע הגיע שודד חמוש ושדד את כל כספם, א' האמיצים שמביניהם הצליח בדרך-נס לפלח מהשודד חלק מהכסף ששדד מהם, למי הולך הכסף: 1] כשאינם יכולים להציל כלל מהשודד?  ומאיזה דין הוא?  ומה הדין כשגם הציל מהשודד כסף ששייך למי שלא נמצא עמם?      2]כשזה היה במצב שבקלות יכולים כולם להציל מהשודד ואמר להם לעצמי אני מציל?     3] כשאינם יכולים להציל אלא ע""י הדחק ולא אמר לעצמי אני מציל? ומה הטעם?   4] כשאינם יכולים להציל אלא ע""י הדחק ואמר לעצמי אני מציל והציל את הממון של מי שנמצא עמם  וגם את ממון ששייך למי שלא נמצא עמם? ומה הטעם?"	"1.לעצמו, משום שזה הפקר שהרי זה אבודה ממנו ומכל אדם, לא אכפ""ל שחלק מהכסף שייך  למי שלא נמצא עמם. ואם הציל בדרך-מתוחכמת שאיננה מוגדרת לנס, כתב החזו""א שהוא שייך לבעליהם - שהרי מדין השבת-אבידה הוא מחוייב להציל ובנ""א לא מתייאשים אלא בוטחים בו שיקיים את מצוותו, ורק כשההצלתו מוגדרת לנס, מתייאשים.<br>2.שייך לבעלי-הממון - שהרי אי""ז מצב לא של הפקר ולא של יאוש, ולדעת החזו""א הנ""ל אף כשלא היו יכולים להציל בקלות כל שאין בהצלתו מוגדרת ל""נס"", שייך לבעלי-הממון.<br>3.שייך לבעלי הממון - כיון שיכולים ע""י הדחק, כל זמן שלא אמר שמציל לעצמו, אין לנו ראיה שהם התייאשו מכספם. [ויכול לקחת רק את ממונו]<br>4.שייך למציל - כל הכסף ששייך למי ששמע את המציל אומר שמציל לעצמו כיון ששמעוהו אומר ושתקו, התייאשו,  - שייך לבעליו - הכסף ששייך למי שלא נמצא עמם, שהרי אין לנו ראיה שהתייאש מכספו, כיון שלא שמע בזמן שהכריז שהוא מציל לעצמו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קפא/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותפים בסחורה ושודד-חמוש שדד להם את סחורתם וא' השותפים הצליח בדרך-נס להציל מהשודד את הסחורה, למי שייכת הסחורה שהציל: 1] כשאמר  לשותפו: ""לעצמי אני מציל"" א] ושותפו היה יכול להציל?  ב] ושותפו לא היה יכול להציל כלל? 2] כשלא אמר כלום ושותפו לא היה יכול להצילה כלל מהשודד?"	"1.א]הציל לעצמו רק את חלקו שבשותפות כי במצב כזה יכול לחלוק את השותפות אף באמצע זמן-השותפות, אבל בחלק-השותפות שלא שייך לו, א""י לקבל - כיון ששותפו ג""כ יכול להציל, אי""ז מצב של הפקר.    ב]זוכה לעצמו בכל מה שהציל - שהרי זה מצב של הפקר.<br>2.זוכה לכל השותפים - כי כל זמן שלא אמר כלום, אנו מפרשים שהוא התאמץ לטובת כל השותפים ולא רק עבור עצמו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קפא/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בני-אדם הגיע אליהם שודד ואינם יכולים להציל ממנו כלל ואדם אחר שכר פועל לזכות בחפציהם וכשהגיע הפועל למקום שאליו שכרוהו להציל רוצה להציל לעצמו, מה יעשה כדי שיוכל לזכות לעצמו בכל מה שמציל?  ומה הטעם שצריך לעשות כן?	"יאמר שמציל לעצמו - כי כל זמן שלא אומר אנו אומרים שהציל עבור הבעה""ב, ורק ע""י שאומר שהוא מציל לעצמו, הגדר בזה שהוא חזר בו מלעבוד אצל הבעה""ב וכדין פועל שמותר לחזור בו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קפא/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותפים בסחורה ששודד-חמוש שדד להם את סחורתם וא' השותפים הצליח בדרך-נס להציל מהשודד את הסחורה, וטוען השותף שהתכוון להציל לעצמו אך לא אמר את זה לשותפו, מה הם 4 שיטות הפוסקים האם נאמן ע""י שבועה שהתכוון לזה: 1]כששותפו היה יכול להציל רק ע""י הדחק?   2]כששותפו לא היה יכול להציל כלל? 3]האם יש חילוק אם השותף היה עמו להודיעו או לא?"	"דעת הב""י המהרש""ל והש""ך שאינו נאמן, [ויתכן שזג""כ דעת הרמ""א שנאמן ע""י שבועה שאמר שמציל לעצמו אך לא שהתכוון].<br>דעת הב""ח והט""ז שנאמן.<br>דעת הקצוה""ח לחלק ביניהם, שבא""י להציל נאמן - כיון שזה הפקר וצריך את כוונתו שיתכוון לזכותו להם/לעצמו, נאמן לפרש שיתכוון לזכות לעצמו, משא""כ כשיכול להציל אפילו רק ע""י הדחק, אינו נאמן כיון שאי""ז הפקר ה""ז דברים-שבלב, וכל זמן שלא אמר, אנו אומרים שהתכוון לזכות לעצמו.<br>דעת הנתיה""מ לחלק באופן אחר, שכשהשותף נמצא עמו, אפילו שא""י להציל כלל והתכוון להציל רק לעצמו, אינו יכול לזכות לעצמו - כיון שהוא רואה ששותפו עמו הוא סומך עליו שיציל גם עבורו ולא מייאש נפשיה עד שיאמר לו שמציל לעצמו, אבל אם שותפו לא נמצא עמו, מועיל שהתכוון להציל לעצמו ונאמן על זה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קפא/סעיף ב		
